בקשה ליישוב סכסוך

כאשר מסתיים הליך יישוב הסכסוך, יחידת הסיוע המטפלת במשפחה תמליץ על השלב הבא. ההמלצה יכולה להיות פנייה לייעוץ או גישור, טיפול משפחתי/זוגי/גירושין בשיתוף פעולה הוא המשך תהליך הגישור ביחידות הסיוע עצמן ללא מגשר. ההליך יסתיים בצורה רשמית כאשר בני הזוג יחליטו שניהם כי הם מסוגלים להגיע להסכם ולאשרר אותו בבית־המשפט או שאינם מוכנים להגיע להסכם, והם ימשיכו להתדיין בערכאה כלשהי.

בקשות דחופות בזמן ההליך

לעיתים נדרש סעד דחוף שדורש אישור מהיר של בית־המשפט, ואינו יכול להמתין עד תום תהליך הפתרון בין הצדדים. סעדים אלה יכולים להיות בקשת גירושין כאשר אחד הצדדים מתגורר מחוץ לארץ, סעד דחוף כאשר נדרשת קביעת של מזונות ילדים, סעד דחוף שנועד להבטיח כי הילדים לא יאבדו את הקשר עם אחד ההורים, בקשות להנפקת רישיון בדחיפות ועוד. במקרה שיש צורך בסעד דחוף תתבצע פנייה לערכאה שיפוטית מוסמכת כמו בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה לקבלת פתרון מהיר לסיטואציה זו בלבד.

האם בקשה ליישוב סכסוך מנוצלת לעיתים שלא בתום לב?

בקשה ליישוב סכסוך מנוצלת לעיתים על ידי אחד מהצדדים לקונפליקט כדי להעניק לו זמן לשנות עובדות קיימות ולקבען. למשל, אם אחד ההורים מגיש בקשה ליישוב הסכסוך לאחר גירושין, הצד השני אינו יכול להגיש תביעה לחלוקת הסדרי שהות או לשינוי סכום מזונות שנקבע קודם לכן. כיצד הדבר מנוצל לרעה?
ישנן משפחות שבהן אחד ההורים משנה את סידורי המגורים של הילד, עובר לעיר חדשה, ולאחר מכן רושם אותו למוסד לימודי באזור מגוריו, בעוד בן הזוג השני מתגורר במקום מרוחק. ההורה שנשאר עם הילד מגיש בקשה ליישוב סכסוך בתחום הסדרי השהות, ומונע מבן־זוגו לשעבר להגיש תביעה להשבת הילד. בחודשים שבהם שני ההורים כביכול מתדיינים עם אנשי מקצוע בנושא, הילד מכיר חברים חדשים במוסד הלימודי החדש ובעיר מגוריו החדשה. כך, השתנו התנאים בשטח וטובת הילד מחייבת להשאיר את הילד בעיר החדשה. ההורה השני יכול אף הוא לעבור דירה או לשנות את זמני השהות בהתאם למרחק. שינוי זמני השהות עשוי להשפיע גם על תשלום דמי המזונות, וכך ההורה שמתגורר עם הילד זוכה להישאר כשידו על העליונה בזכות מעשיו.

האם הגשת הבקשה ליישוב סכסוכים מעניקה לאחד הצדדים יתרון כלשהו?

אכן כן. נהוג לכנות זאת « זכות קדימה ». ההורה שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוכים רשאי בתוך 15 ימים להגיש תובענה לערכאה שיפוטית כלשהי. ההורה השני אינו רשאי להגישה במשך חמישה עשר ימים, ורק אם לא הוגשה התביעה על ידי הצד הראשון, הצד השני זכאי להגישה.
הדבר מעניק יתרון במרוץ הסמכויות בין זוגות שעומדים לפני גירושין. זאת משום שהצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יכול לבחור את הערכאה השיפוטית שבה ידונו נושאי הגירושין, ואף לכרוך את כלל הנושאים (חלוקת רכוש, מזונות, זמני שהות ועוד) בערכאה המועדפת עליו – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. במקרים מסוימים אחד מבני הזוג יכול לבקש לקצר את תהליך המהו »ת, במיוחד אם הוא חש שמדובר בעיכוב שלא יוביל לפתרון. הדבר אירע למשל בפנייה לבית הדין הרבני בתיק 1045873-4 שבו בת־ַהזוג קיבלה את אישור בית־הדין לקיצור תהליך הסכסוך מול בעלה.

להגשת בקשה ליישוב סכסוך ולייעוץ בתחום צרו קשר עוד היום עם משרדו של עו »ד ספיר בן אליהו, המתמחה בהגשת בקשות אלה.