החוק בישראל מבוסס על מספר מערכות חוקים, כאשר ההלכה היהודית מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת החוקים המקומית בארץ. על פי ההלכה נאמר כי בעל חייב לפרנס את אשתו ולספק לה את כל מחסורה, לרבות דיור, ביגוד והנעלה ועוד, כל עוד היא נשואה לו. כאשר מתנהל תהליך גירושין, והאישה עדיין נשואה לבעל עד תומו, היא זכאית לתשלומי מזונות למימון מחייתה ברמת החיים אשר לה הורגלה במהלך נישואיה.
מה הם המרכיבים הנכללים במזונות אישה?
מרכיבי מזונות האישה שונים ממשפחה למשפחה, משום שכל משפחה חיה ברמת חיים שונה. על פי רוב, מרכיבי מזונות האישה יהיו: דיור (החלק היחסי בתשלומי המשכנתא או דמי השכירות) , ביגוד והנעלה, סיוע בעבודות משק הבית (אם הייתה מעסיקה עוזרת בית בתקופה שבה הייתה נשואה), הוצאות רכב ולעיתים גם ההוצאות המשפטיות שמוטלות על האישה בתהליך הגירושין.
הוצאות נוספות יכולות להיות ביטוחים שונים לדירה או ביטוחי בריאות, הוצאות רפואיות, הוצאות אחזקת הבית כמו: ארנונה, גז, חשמל, אינטרנט וכדומה, הוצאות לתיקונים בבית וכדומה. אם האישה הייתה מורגלת ביציאה לחופשות כחלק מאורח חייה בעודה נשואה, בית המשפט עשוי לפסוק בתוך סכום מזונות אישה גם תקציב נוסף שנועד להוצאה על חופשות.
היות והסכום הנקבע מבוסס על חייה של האישה בעת נישואיה, עליה להוכיח כי אכן הייתה מוציאה בעבר את כל ההוצאות הללו או שהן יצאו מחשבונו של הבעל או מחשבון משותף. כל קבלה או אישור תשלום יהיו משמעותיים מאוד בזמן הגשת התביעה לקבלת מזונות אישה, ולכן כדאי לשמור אותן ולתעד כל הוצאה כבר בשלבים הראשונים שהקשר בין בני־הזוג עולה על שרטון.
היות והבסיס לחיוב מזונות אישה הוא ההלכה היהודית, הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה עשויים לשלול מאישה מזונות אם היא בגדה בבעלה (« זנתה ») או בצעה מעשה שעשוי להיחשב כלא צנוע ומעלה חשד כי התקיימה בגידה, אך לבעל אין הוכחה חד־משמעית. מקרה זה מכונה « מעשה כיעור ». לבגידה יש השלכות רבות אם התבצעה על ידי בת־הזוג, כאשר אחד מהם הוא שלילת זכויותיה לתביעה של מזונות אישה. יש לציין כי במקרה הפוך, כאשר הבעל הוא היחיד שבגד, האישה עדיין תהיה זכאית לתשלומים אלה.
מה לגבי אישה שמשתכרת למחייתה? במקרה שמשכורתה של האישה מספיקה לכלכלתה, בהתאם לרמת החיים אשר לה הורגלה, בית המשפט עשוי לפסוק מזונות אישה מצומצמים (השלמת מזונות) או לבטל את זכותה לקבל תשלומים כלשהם. בהקשר זה הבעל יכול לטעון את הטענה הבאה: « מעשה ידיה יהיו ‘תחת מזונותיה ».
בשנים שעברו בתי־המשפט בחנו האם האישה עבדה במהלך נישואיה, ואם לא עבדה חשבו את מזונותיה בהתאם עד לתקופת הגט. עם זאת, בתקופה המודרנית, כאשר מדובר בתביעת מזונות אישה של בנות זוג לפני גיל פרישה, בית־המשפט יתייחס בפסיקתו גם לפוטנציאל ההשתכרות של כל אישה, וייתכן ויקבע מזונות חלקיים בלבד תוך הפחתת הסכום שהיא יכולה לקבל כמשכורת, לו תשלב בשוק העבודה.
שאלה נפוצה נוספת בתחום זה היא, האם הבעל יכול להכריח את אשתו לעבוד בעת הדיונים לפני ובזמן הפרידה? התשובה לכך שלילית. לא ניתן לחייב את האישה לעבוד, כדי להפחית/לבטל את תשלום מזונותיה.
חשוב לציין כי כל פסיקה בתחום מזונות אישה היא אינדיבידואלית, ומבוססת על נסיבות המקרה, הכנסות הבעל והאישה במהלך הקשר וכן רמת החיים אשר לה הורגלה האישה בתקופת הנישואין. סיוע של עורך־דין מקצועי בתחום לבני הזוג, והצגת הנתונים המתאימים לאינטרס של בן או בת הזוג באופן מקצועי בבית המשפט, יכולים להטות את הכף לטובתו של בן הזוג המיוצג על ידי עורך־דין זה.
