דלג לתוכן דלג לפוטר

ידועים בציבור

תוכן עניינים

ידועים בציבור הם שני בני זוג המקיימים ביחד מסגרת חיים משפחתית הכוללת משק־בית משותף (מתגוררים זה עם זה) אך לא נישאו זה לזה. חלק מהזוגות בוחרים בדרך זו משום שאינם יכולים להינשא זה לזה בנישואין על פי הדין היהודי הדתי בישראל (כהן וגרושה, בני זוג בני דתות שונות, מקרים של אישה שבגדה בבעלה ואינה יכולה להינשא לאדם שעימו בגדה ומקרים נוספים). על בני זוג אלה חלים חלק מהחוקים החלים על זוגות נשואים.

משרדו של עו"ד ספיר בן אליהו מטפל בעריכה של הסכמי ממון לזוגות ידועים בציבור, הסכמי פרידה וכן במקרים של הגשת צו קיום צוואה או צו ירושה לבן זוג ידוע בציבור שנפטר.

חלוקת הרכוש בין ידועים בציבור בעת הגירושין

חלוקת הרכוש בין ידועים בציבור יכולה להתבצע בהתאם להסכם ממון שנחתם בין השניים או בהתאם להחלטת בית המשפט. על פי החוק בין שני בני זוג ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף, בדומה לבני זוג שנישאו לפני שנת 1973. במסגרת הלכה זו נכסים שנרכשו לפני הקשר המשותף יישארו בבעלות הפרטית של כל בן זוג (אלא אם ערך הסכם ממון שבו שיתף את בן זוגו ברכוש).

בבע"מ 2478/14 בו ידועות בציבור נפרדו והגיעו לכותלי בית המשפט העליון לצורך חלוקת רכושן, צוין: "בנסיבות שבהן מדובר בידועים בציבור אין להחיל באופן אוטומטי את חזקת השיתו לגבי רכוש שנרכש על ידי אחד מבני הזוג בנפרד, אלא יש להוכיח כוונת שיתוף מפורשת ביחס לכל נכס ונכס". במקרה זה נבדקו צוואות בנות הזוג, ובהן נראה כי הן שמרו על הפרדת רכוש ביניהן. נבדקו מקורות המימון של כל נכס, וכן למי הועבר כל נכס לאחר מותה של כל בת זוג על פי הצוואה. הוראות אלה אפשרו לכל בת זוג לשמור על נכסיה, ולמנוע חלוקה על פי חזקת השיתוף.

מקרה זה, ומקרים רבים נוספים מעידים על החשיבות הרבה שיש בקבלת ייעוץ משפטי מקיף עוד בשלב הקשר, יצירת הסכם ממון לידועים בציבור וכן קבלת ייעוץ מתאים לשמירה על הרכוש הפרטי של כל אחת מהן.

כיצד ידועים בציבור יורשים זה את זה?

על פי חוק הירושה אדם שבן זוגו היה ידוע בציבור זכאי לרשת חלק מעיזבונו. בסעיף 55 כתוב: "איש ואישה החיים חיי־משפחה במשק־בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

דהיינו, חייבים להתקיים מספר תנאים כדי שבן זוג אחד יוכל לרשת את האחר כאשר הם ידועים בציבור:

  • קיום חיי משפחה במשק בית משותף
  • אף אחד מבני הזוג הללו לא היה נשוי לאדם אחר
  • לא הושארה צוואה המחלקת את רכושו של המנוח לאדם/אנשים אחר/ים.
  • הוכחה של בני זוג ידועים בציבור לקבלת זכאות בקרנות פנסיה – לאחר פטירת בן הזוג
  • חשוב לדעת כי במקרה של פטירה של בן זוג נשוי, קרנות הפנסיה מעניקות את הזכויות לאלמנ/ה עם הצגת מסמכי הנישואין. אך, במקרה של ידועים בציבור נדרשות הוכחות רבות נוספות כדי להוכיח את הקשר. הזכאות להכרה כידועים בציבור מתבצעת במקרה זה בבית הדין לעבודה לצורך קבלת קצבת שארים.
  • הגופים הפיננסיים ידרשו לראות הוכחה כי הידועים בציבור חיו עם הנפטר סמוך למועד פטירתו לפחות שנתיים רצופות, ניהלו עימו משק בית משותף, והביאו הוכחות ותצהירים לקשר. הוכחות אלה יכולות להיות חשבוניות על רכישות משותפות שונות, תשלומי הוצאות הלוויה וקבורה, תמונות משותפות, צו קיום צוואה או צו ירושה, חשבונות משותפים, חשבון בנק משותף ועוד. את כל המסמכים הללו חשוב לדעת להכין מראש. אם שני בני הזוג ערכו הסכם ממון משותף או צוואה הדדית, הדבר יהווה הוכחה לקשר המשותף. ייעוץ מתאים מעו"ד המתמחה בדיני משפחה בכלל ובתחום של ידועים בציבור בפרט יכול להקל על מימוש הזכויות הן במקרה של פרידה והן במקרה של פטירת בן־הזוג.
ידועים בציבור
ידועים בציבור
ידועים בציבור

האם קיימים מזונות אישה לידועה בציבור?

בעוד החוקים הנוגעים למזונות הילדים אינם שונים בין זוג ידוע בציבור לבין זוג נשוי, מזונות אישה נקבעים מדין ההלכה היהודית – "בבחינת עולה עימו ואינה יורדת עימו". עם זאת, בשנים האחרונות החוק הישראלי מנסה לאזן בין זכויותיהן של נשים נשואות לידועות בציבור. לכן, נקבע מכוח הלכת פסיקת בתי המשפט בארץ תשלום המכונה "מזונות משקמים", אשר להן זכאית אישה בעת פירוק התא המשפחתי אם הייתה תלויה מבחינה כלכלית בבן־זוגה. מזונות אלה משולמים לתקופה קצובה עד שהידועה בציבור תוכל לכלכל את עצמה.

ידועים בציבור: מדוע חשוב לשנות את כתובת המגורים הרשמית בתקופת היחסים המשותפים?

חשוב לדעת כי גם אם בני הזוג התגוררו יחד וקיימו משק בית משותף במשך תקופה, הזמן שבו היו חברים ולא התגוררו יחדיו עשוי לא להיות מוכר על ידי בית־המשפט כתקופה שבה היו ידועים בציבור.

למשל, בדיון בבית הדין הרבני בתל־אביב (1277045/3) אשה טענה כי השנים שבהן הייתה ביחסי חברות עם אדם אשר לו נישאה מאוחר יותר מוגדרים כתקופה שבה היו ידועים בציבור. האישה דרשה זכויות על נכס שרכש הבעל בתקופה זו שבה היו חברים. בית הדין הרבני פסל את הטענה, בהסבירו בפסק הדין: "בתקופה האמורה שעליה יש מחלוקת בין בני הזוג, מיוני 2014 ועד לנישואיהם האזרחיים בפברואר 20, הצדדים לא חיו חיי משפחה, לא התגוררו תחת קורת גג אחת ולא ניהלו משק בית משותף! הצדדים היו זוג חברים, בילו יחד בארץ ובחו"ל, קיימו יחסים, ניתנו מתנות בהתאם ליכולת הכלכלית של האיש, אך בשום פנים ואופן לא מדובר בניהול חיי משפחה, ניהול חיי זוגיות משותפת של ידועים בציבור, ובוודאי לא ניהלו כל משק בית משותף".

לכן, למרות שהתחתנו מאוחר יותר, תקופה החברות אינה נחשבת לתקופה שבה זוג נחשב לידוע בציבור אם לא התגוררו יחדיו, ולכן אין חובה לחלק על פי חזקת השיתוף הספציפי נכסים שחולקו בתקופה זו. את ההוכחה לכך המציא עורך הדין של הבעל שהציג כי האישה לא שינתה את כתובת המגורים שלה לדירתו בתקופה האמורה, לא במשרד הפנים, לא בבנק ולא במשרד הרישוי. הדבר מעיד על החשיבות הרבה בשינוי הכתובת לצורך הכרה בתקופת החיים המשותפים כזוג ידוע בציבור.

האם בני זוג חייבים להסכים ביניהם על כך שהם ידועים בציבור?

סוגיה זו היא הבסיס למחלוקות רבות שמגיעות לערכאות בישראל. בניגוד לנישואין שהוא תהליך המתבצע בהסכמה של שני בני הזוג, חיים משותפים יכולים להיות במסגרת קשר חברי, קשר זוגיות לא מחייב, שותפות לדירה או הסדר מגורים זמני. לכן, עשויים להתקיים מקרים שבהם בן זוג אחד טוען כי מדובר באורח חיים של ידוע בציבור, בעוד בן הזוג השני טוען לקשר חברי בלבד. המבחנים שעורך בית־המשפט במקרים של מחלוקת בעת הפרידה כדי לקבוע האם מדובר בידועים בציבור צוינו לעיל בסעיף הירושה.

אל תמתינו לרגע האחרון – פנו למשרדו של עו"ד ספיר בן אליהו וקבלו מידע מקיף כיצד תוכלו לשמור על זכויותיכם כידועים בציבור באמצעות מסמכים משפטיים מתאימים.

תביעת גירושין גישור

ליצירת קשר אנא השאירו פרטים ונחזור בהקדם


    דילוג לתוכן