דלג לתוכן דלג לפוטר

בקשה ליישוב סכסוך

תוכן עניינים

בתי־המשפט בישראל עמוסים לעייפה, לכן שינוי חקיקה רבים מיועדים כדי להוציא מחלוקות רבות מערכאות משפטיות ולפתור אותן בקהילה. אנו רואים זאת בחיוב לגשת לגישור לפני גירושין, בתחום שונה לחלוטין בפתרון חובות על ידי רשמי ההוצאה לפועל, ואף באפשרות הגשת בקשה ליישוב סכסוך לפני פנייה לבית המשפט במחלוקות שונות בתוך המשפחה.

מהי בקשה ליישוב סכסוך?

בקשה ליישוב סכסוך היא בקשה לאישור התחלת תהליך פתרון קונפליקט בדרכי נועם, באמצעות מערך סיוע בקהילה, מחוץ לכותלי בית המשפט. מדובר בתהליך חדש יחסית שעוגן בהוראת שעה בשנת 2014, וקיבל תוקף חוקי מאוחר יותר.

חקיקה רלוונטית

בשנת 2014 נחקק חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה 2014. במסגרת חוק זה הורים וילדיהם ובני זוג נקראו לצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית באמצעות שימוש באנשי מקצוע שאינם מתחום המשפט. חוק זה נכנס לתוקף ביולי 2016.
החוק זכה להצלחה רבה בקרב זוגות שהחלו לקבוע פגישות מהו"ת (ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום). פגישות אלה נועדו להעניק מידע לבני הזוג בדבר האפשרויות השונות לפתרון המחלוקות ביניהם ללא הבירוקרטיה הכרוכה בעולם המשפט.
תהליך זה הוא תהליך מקדים לגישור. הצדדים המסוכסכים מכירים את אנשי המקצוע המסוגלים לסייע להם, ומציפים את הקשיים השונים שביניהם. הם לומדים דרכי התפשרות ולאחר מכן יכולים לבחור בתהליך גישור שיסייע להם לפתור את המחלוקת.
לאורך השנים חוק זה זכה לשלושה תיקונים שונים, כאשר האחרון שבהם הוא תיקון מס' 3 שהתקבל בשנת 2020. התיקון כולל הרחבה של החוק לסכסוכים בין ילדים בגירים (מעל גיל 18 להוריהם, בעקבות המלצה שניתנה בוועדת ההיגוי בנושא, במסמך שהופק עבור הממשלה במאי 2020).

 

למי ואיך פונים?

לפני שמגישים בקשה ליישוב סכסוך חשוב להיוועץ עם עו"ד מומחה לדיני משפחה, כדי לבדוק אם קיים סיכון כלשהו בהליך. למשל, בוועדת ההיגוי בדיונים על החוק במאי 2020 צוין כי "יש ליישם את החוק במקרים בהם הסכסוך שבין הצדדים מערב גם צדדים שלישיים. עיקר החשש שעלה נוגע להברחת נכסים לצדדי ג'". למה הכוונה? במהלך הדיונים בין שני צדדים לאחר שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך, אחד משני הצדדים עלול להעביר נכסים בבעלותו לאחד הילדים או לבן־משפחה אחר. כל עוד לא הוגשה תביעה מסודרת, ולא נבדק הרכוש בבעלות כל אחד מהצדדים במסגרת תביעה המתנהלת בבית־המשפט, בן הזוג השני עשוי לא להיות מודע לתהליך זה.

אם נחתם הסכם בין הצדדים, הוא לא יכלול את הנכסים שעברו בעלות ולכן הגישור המתבצע בין שני הצדדים עלול לגרום להפסד משמעותי לצד השני.
אם בכל זאת מחליטים לאחר ייעוץ עם עו"ד להתחיל להגיש בקשה ליישוב סכסוך, המבקש או בא כוחו (עורך הדין) ממלא טופס המוגש למזכירות הערכאה המשפטית במקום המגורים האחרון של הזוג או של בני המשפחה המעוניינים להגיש את הבקשה.

שלבי ההליך של בקשה ליישוב סכסוך

הליך הגשת בקשה ליישוב סכסוך הוא פשוט יחסית. הבקשה מוגשת בצירוף אגרה בסך 100 ₪ לערכאה המשפטית המבוקשת. אחריה, נקבעות פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע בעיר או היישוב שבו נמצאת הערכאה המשפטית. כל משפחה זוכה לארבע פגישות מקדימות ראשונות. חשוב לדעת כי הזמנה זו היא בגדר חובה, ואי התייצבות לפגישות עשויה לגרור הוצאות משפטיות.

כל הפגישות מתקיימות בטווח זמנים של חודש וחצי מזמן הגשת הבקשה, כאשר ניתן להגיש בקשה להאריך את התקופה לחודשיים. הפגישות יכולות להתקיים יחד או בנפרד, ובמהלכן ניתן גם לזמן עוד צדדים כמו ילדים בוגרים של הזוג, אחים ובני משפחה ועוד אנשים שיכולים לסייע לזוג לעבור את המשבר או להסביר באופן אובייקטיבי את מהות המחלוקת.
בתום הפגישה הרביעית (אלא אם הוחלט לקיים פגישות נוספות) יוחלט על המשך יישוב הסכסוך באמצעות גישור או ייעוץ זוגי, וכן כל גורם אחר שיכול לסייע למשפחה או הזוג לפתור את הסכסוך.
בתקופה זו תוגש בקשה לעיכוב הליכים ולא ניתן יהיה להגיש תביעות אחד כנגד השני. אם שני הצדדים לא הצליחו לפתור את המחלוקת, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יכול לבחור בערכאה משפטית ולהמשיך את תביעתו בבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

עיכוב הליכים: האם ניתן להגיש תביעות במהלך הליך בקשה ליישוב סכסוכים?

לא. בזמן ההליך אף צד אינו יכול להגיש תביעה כנגד הצד השני, זאת למשך חודש וחצי (המינימום הקבוע בחוק) עד חודשיים (אם יחידות הסיוע העניקה ארכה ליישוב הסכסוך). קיימת גם אפשרות לעכב את ההליך בעוד חמישה עשר ימים נוספים ולהגיע עד 85 ימים מהיום שבו הוגשה בקשה ליישוב סכסוכים.

בקשה ליישוב סכסוך
בקשה ליישוב סכסוך
בקשה ליישוב סכסוך

סיום ההליך

כאשר מסתיים הליך יישוב הסכסוך, יחידת הסיוע המטפלת במשפחה תמליץ על השלב הבא. ההמלצה יכולה להיות פנייה לייעוץ או גישור, טיפול משפחתי/זוגי/גירושין בשיתוף פעולה הוא המשך תהליך הגישור ביחידות הסיוע עצמן ללא מגשר. ההליך יסתיים בצורה רשמית כאשר בני הזוג יחליטו שניהם כי הם מסוגלים להגיע להסכם ולאשרר אותו בבית־המשפט או שאינם מוכנים להגיע להסכם, והם ימשיכו להתדיין בערכאה כלשהי.

בקשות דחופות בזמן ההליך

לעיתים נדרש סעד דחוף שדורש אישור מהיר של בית־המשפט, ואינו יכול להמתין עד תום תהליך הפתרון בין הצדדים. סעדים אלה יכולים להיות בקשת גירושין כאשר אחד הצדדים מתגורר מחוץ לארץ, סעד דחוף כאשר נדרשת קביעת של מזונות ילדים, סעד דחוף שנועד להבטיח כי הילדים לא יאבדו את הקשר עם אחד ההורים, בקשות להנפקת רישיון בדחיפות ועוד. במקרה שיש צורך בסעד דחוף תתבצע פנייה לערכאה שיפוטית מוסמכת כמו בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה לקבלת פתרון מהיר לסיטואציה זו בלבד.

האם בקשה ליישוב סכסוך מנוצלת לעיתים שלא בתום לב?

בקשה ליישוב סכסוך מנוצלת לעיתים על ידי אחד מהצדדים לקונפליקט כדי להעניק לו זמן לשנות עובדות קיימות ולקבען. למשל, אם אחד ההורים מגיש בקשה ליישוב הסכסוך לאחר גירושין, הצד השני אינו יכול להגיש תביעה לחלוקת הסדרי שהות או לשינוי סכום מזונות שנקבע קודם לכן. כיצד הדבר מנוצל לרעה?
ישנן משפחות שבהן אחד ההורים משנה את סידורי המגורים של הילד, עובר לעיר חדשה, ולאחר מכן רושם אותו למוסד לימודי באזור מגוריו, בעוד בן הזוג השני מתגורר במקום מרוחק. ההורה שנשאר עם הילד מגיש בקשה ליישוב סכסוך בתחום הסדרי השהות, ומונע מבן־זוגו לשעבר להגיש תביעה להשבת הילד. בחודשים שבהם שני ההורים כביכול מתדיינים עם אנשי מקצוע בנושא, הילד מכיר חברים חדשים במוסד הלימודי החדש ובעיר מגוריו החדשה. כך, השתנו התנאים בשטח וטובת הילד מחייבת להשאיר את הילד בעיר החדשה. ההורה השני יכול אף הוא לעבור דירה או לשנות את זמני השהות בהתאם למרחק. שינוי זמני השהות עשוי להשפיע גם על תשלום דמי המזונות, וכך ההורה שמתגורר עם הילד זוכה להישאר כשידו על העליונה בזכות מעשיו.

האם הגשת הבקשה ליישוב סכסוכים מעניקה לאחד הצדדים יתרון כלשהו?

אכן כן. נהוג לכנות זאת "זכות קדימה". ההורה שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוכים רשאי בתוך 15 ימים להגיש תובענה לערכאה שיפוטית כלשהי. ההורה השני אינו רשאי להגישה במשך חמישה עשר ימים, ורק אם לא הוגשה התביעה על ידי הצד הראשון, הצד השני זכאי להגישה.
הדבר מעניק יתרון במרוץ הסמכויות בין זוגות שעומדים לפני גירושין. זאת משום שהצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יכול לבחור את הערכאה השיפוטית שבה ידונו נושאי הגירושין, ואף לכרוך את כלל הנושאים (חלוקת רכוש, מזונות, זמני שהות ועוד) בערכאה המועדפת עליו – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. במקרים מסוימים אחד מבני הזוג יכול לבקש לקצר את תהליך המהו"ת, במיוחד אם הוא חש שמדובר בעיכוב שלא יוביל לפתרון. הדבר אירע למשל בפנייה לבית הדין הרבני בתיק 1045873-4 שבו בת־ַהזוג קיבלה את אישור בית־הדין לקיצור תהליך הסכסוך מול בעלה.

להגשת בקשה ליישוב סכסוך ולייעוץ בתחום צרו קשר עוד היום עם משרדו של עו"ד ספיר בן אליהו, המתמחה בהגשת בקשות אלה.

ליצירת קשר אנא השאירו פרטים ונחזור בהקדם


    דילוג לתוכן